מדריך להפקת עיתון בית ספרי

התלמדים כותבים עיתון הבית ספרי

13/08/2010 – 18:10 | מאת עינת

בכל בית ספר המכבד את עצמו יש עיתון בית ספרי. מטרת עיתון בית ספר הוא להסביר נושאים מהעיתונות הכללית, להעלות נושאים מחיי בית הספר ולהעלות נושאים שאינם עולים בדרך כלל אצל הילדים. עיתון בית ספרי הוא הזדמנות טובה לילדים והנוער לעסוק בשירה, ספרות ותיאטרון ולפרסם רשמים מאירועים ועבודות שבהם התעניינו לאחרונה, להמליץ בפני חבריהם על סרטונים באינטרנט ובטלביזיה ולעסוק בכתיבה יוצרת.

מתוך קריאה בעיתונים בית ספריים של בתי ספר תיכוניים גליתי כתבות נהדרות על נושאים שונים שלא היו מביישות אף עיתון שנמכר בכסף. הנושאים שהועלו שם היו מעניינים ואפילו מחכימים. באחד העיתונים היה תיאור מעניין על סרי לנקה , טיול קיץ שעשה אחד הנערים עם משפחתו בדרום מזרח אסיה. הנער כנראה התרשם במיוחד ממדינה זו והתיאורים שלו יחד עם תמונות שצילם היו מעמיקים. בכתבה אחרת של תלמידת יא' היה תיאור מרגש על התקף לב שעבר אביה. הנערה כתבה שם על דרכים לטיפול באדם שיש חשש שלקה בהתקף לב עד לבואו של האמבולנס ותיארה את תהליך השיקום. בהמשך הכתבה הנערה תיארה כיצד לחיות אורח חיים בריא יותר כדי להימנע מהתקפי לב. ניכר היה שעשתה לצורך הכתבה מחקר מעמיק בנושא.

יש בתי ספר שניכר כי העיתון הבית ספרי חשוב להם מאוד. המנהלים והצוות משקיעים בו מחשבה, מאמצים ומשאבים כספיים. העיתון יוצא רק ארבע פעמים בשנה ומשקף את הפעילות בבית הספר ואת רחשי הלב של התלמידים. העיתון מכיל מספר רב של דפים ונותן למספר רב של תלמידים את האפשרות להתבטא.

בעיתון בית ספרי אחד, שיצא לכבוד סיום השנה הוזכר שם טו באב שהוא חג האהבה היהודי בסוף הכתבה היו רעיונות עבור מתנה מקורית לבנים ובנות, רעיונות מלבבים. עצם המחשבה לכתוב על הנושא גם מההיבט המסורתי וגם מההיבט הרומנטי היה מרשים ביותר.  באותו עיתון הייתה כתבה נחמדה אחרת בנושא עבודות קיץ לבנים ולבנות. אחת ההצעות הייתה שמרטפות על ילדים בחופש הגדול. היו שם עצות איך להעסיק ילדים בגיל הגן והכיתות הנמוכות. הצעות לעבודות יד פשוטות, משחקים, אתרים באינטרנט שבהם יש סרטים לילדים ואיך להכין עם הילדים ארוחות קלות בלי להדליק את האש בכיריים.

כל הכתבות הנזכרות למעלה הן פנינים שנאספו מתוך אלפי כתבות בעיתונים בית ספריים מכל הארץ. נמצאו בעיתונים בין כל הכתבות הבנאליות גם שירים שכתבו על ידי תלמידים וכמובן גם הרבה כתבות רכילות לא מעניינות והודעות על אירועים שונים.

תגיות: , , , , ,

מה הכוח של העיתונים

10/06/2010 – 10:33 | מאת עינת

כמעט כל אחד קורא עיתון כזה או אחר. יש כאלה שקוראים עיתון מידי יום, יש כאלה שקוראים רק את עיתון השבת ויש כאלה שרק כתבות הספורט מעניינות אותן. יש כאלה שקוראים רק את העיתונים המקוונים. בכל מקרה כולנו נחשפים לעיתון, לדעות המובאות בו ולהרבה מאוד פרסומות. לפעמים אנחנו נחשפים בעיתונות לפרסומות סמויות אך מאוד משפיעות. ניקח לדוגמא אל כתבה על טקס כלשהו מצורפת תמונה של חלק מהמשתתפים.רואים בה דמויות מוכרות כשברקע מוצבת באופן בולט  מכונת אספרסו עם הלוגו. היא לא מובלטת סתם. החברה שילמה עבור הפרסום ויתכן שמשהו מאנשים המופיעים בתמונה יש לו אינטרס שהיא תוצג ולעיתון יש אינטרס לקדם את אותו אדם.

דוגמא נוספת לפרסום סמוי אך בולט במיוחד, אישיות פוליטית חשובה נכנסה לדירת השרד. בכתבה הקצרה הייתה תמונה של האישיות ושל המשאית שהובילה את הציוד של המשפחה.על המשאית היה שם של חברת הובלות באופן בולט. כעבור מספר שנים הסתבר כי לאישיות היה אינטרס לקדם את בעל החברה. אבל ההשפעה כבר נעשתה. האזרח הקטן אומר לעצמו אם הוא השתמש בשירותי חברה זו אז היא בווודאי טובה.

ילדים כידוע מושפעים מאוד מפרסומות. החטא הגדול שהעיתונות עושה לילדים הוא שימוש נרחב בפוטושופ. כל דוגמנית נראית כמו ברבי והדבר משפיע על בנים ובנות כאחד. נדמה להם שהם צריכים להדמות לדמויות המופיעות בתקשורת ובטלביזיה בפרט.

בכל עיתון יש מדור הורוסקופ והמצחיק שאנשים קוראים אותו באדיקות וגם מאמינים בו. הורוסקופ ממשי צריך להיות בנוי מנתונים אישיים. מצחיק שאנשים שנחשבים נבונים בכל שטח אחר בחיים לוקחים ברצינות את המדור הזה.

אחד המדורים שבכל זאת עושה מעט טוב בנשמה ויכול לתת תקווה להרבה נשים וגברים הוא מדור הכרויות באמצעותו נוצרו לא מעט זוגות לזמן קצר או לתמיד. מדורי היכרויות בעיתונים ואתרי הכרויות באינטרנט מביאים מצד אחד שמחה לאנשים רבים אך צריך להשתמש בהם בזהירות ובעין בוחנת כדי לא להפגע ממתחזים.  לסיכום העיתונות מספקת לנו מידע רב אך ברדיפה אחרי רייטינג ורווחים הם לא פעם מחטיאים את המטרה.

תגיות: , , , ,

עיתונים במאה ה-21

13/03/2010 – 12:55 | מאת עינת

יותר ויותר עיתונים מפיצים את העיתון גם באתרי אינטרנט. מנוי יכול להיכנס עם סיסמה ולקרוא על מסך המחשב שלו את החדשות שמופעים בעיתון אפילו לפני שהעיתון יצא מבית הדפוס.
ברור שגם ניתן להדפיס את העיתן וגם קיימת אפשרות הורדות של כתבות למחשב כקובץ דיגיטלי. רק שאולי מחיר הדיו למדפסת יקר יותר ממחיר העיתון. היום אין רק משחקים באינטרנט אלא גם המון חדשות ולכל העיתנים יש אתר אינטרנט.
בנוסף העיתונות הדיגיטלית שמטלת על עולם החדשות כי זה בדיוק ההבדל החשוב ביותר בין עיתון שמופץ על הניר מול החדשות העדכניות ביותר שמופיעות בכל כמה דקות באתרים האינטרנט.
אז נשאלת שאלה האם העיתונים כפי שהם היום יהיו גם בעוד 10 או 20 שנה. קשה לעשות לשאולה זאת.

תגיות: , , ,

מרכיבי העיתון

30/07/2009 – 23:19 | מאת עינת

הידיעה – חדשות
הידיעה מספרת על אירוע חשוב שארע בארץ או בעולם.
היא מיועדת ל"שימוש מיידי", לסיפוק סקרנותו של הקורא ברגע שהוא מקבל את העיתון לידיו.
מקומה בדרך- כלל בעמודי החדשות, שהם העמודים החיצוניים של העיתון.
ניסוח ידיעת החדשות חייב להיות אובייקטיבי, כלומר, מצגת העובדות ללא הבעת דעה או התרשמות של הכתב.
לכל ידיעה יש מבנה קבוע: כותרת מושכת, פתיח מעניין ולבסוף גוף הידיעה.
הידיעה חייבת לענות על השאלות:
מי?
מה?
מתי?
מדוע?
ובאיזה מקום?

הכתבה
הכתבה מהווה מעין ידיעה מורחבת המתארת בין השאר אירוע שהתרחש באחרונה בארץ או בעולם, ובדרך כלל מעורבים בו בני- אדם.
היא מיועדת לקורא שאינו נחפז, ושמוכן להקדיש זמן רב יותר לקריאה.
מקומה בעמודים טיפול פסיכולוגי הפנימיים של העיתון.
בדומה לידיעה, גם הכתבה עונה על חמש השאלות: מי? מה? מתי? מדוע? באיזה מקום?
ובנויה משלושה חלקים: כותרת פתיח וגוף.
אך בכתבה יש פירוט והרחבה בניגוד לצמצום ולתמציתיות של הידיעה.
בשניהם הסגנון העיתונאי מחייב משפטים קולחים וברורים ככל האפשר.
דוגמאות לכתבות: פסיכולוג ד"ר גיא דרורי – טיפול פסיכולוגי חיובי
בכתבות רבות ישנם ראיונות עם פסיכוליגים הכי מפורסמים בישראל.
הראיון הוא פגישה עם אחר כדי לשאול את דעתו בנושא ציבורי או כדי להכיר אותו מקרוב למשל
שאלות לשחקן שרוצים להכיר אותו מקרוב:
באיזה גיל יצא לך להגיע למשחק ?
מה אתה הכי אוהב לעשות? הנחיה/משחק ?
מה חלמת להיות כשהיית ילד ?
מהו החלום הגדול של פסיכולג ?
מה אתה רוצה לעשות ועדיין לא עשית ?
שאלות לראש עיר כדי לשאול דעתו בנושא ציבורי:
מה דעתך על המצב הביטחוני כיום?
כיצד, לדעתך, עלינו להתכונן בבתי-הספר, כדי להתגונן ולשמור על עצמנו מפני פיגועים?
אם יש פיגועים באזור – האם רצוי שלא נצא לביה"ס ולעבודה ונשאר בבית ?

המאמר
המאמר שונה מן הידיעה והכתבה הן באורח העקרוני והן מבחינת הסגנון.הידיעה והכתבה נועדו למסור לקורא מידע אובייקטיבי עד כמה שאפשר ואילו במאמר הכותב מביע בפרוש את דעתו האישית על הנושא ומנסה לשכנע את הקורא לקבל את דעתו.

שרות
שרות הוא אחד התפקידים העיקריים של העיתון והוא כולל:
הבאת מידע שימושי הנוגע לחיי היום- יום.
כגון:
מודעות – כגון: הצעות עבודה, מכירה, קנייה, מודעות בידור, לימודים ואבל.
הודעות לציבור -כגון: של עירייה, של משרדי ממשלה, של בתי-משפט.
פרסומות – כגון: כתובות, מצויירות, מצולמות, צבעוניות.
פרטים חיוניים – כגון: תחזית מזג-האוויר, טלפונים לשעת חירום, מועדי הדלקת נרות, שידורי הטלוויזיה והרדיו, בתי מרקחת תורניים והודעות.

בידור
בידור הוא אחד התפקידים העיקריים של העיתון והוא כולל:
חידונים
תפזורות
תשבצים
סיפורים
קריקטורות
בדיחות

תגיות: , , ,

האחראי לשמירת המלאי במחשב

30/07/2009 – 23:12 | מאת עינת

זהו אחד התפקידים האחראיים בין תפקידי המערכת.
אין זה רצוי, שחברי המערכת ישאירו בידיהם זמן רב את החומר שאספו.
האחראי לחומר מסווג אותו לפי המדורים, ומתייקו בתוך תיקים זאת אומרת אחסנה של החומר לפי המדורים.
רצוי להכין רשימת החומר המצוי בכל תיק, ודף-הרשימה יהיה בתיקייה שלו.
יש לציין את התאריך של קבלת הרשימה, כדי להתחשב בתור בזמן פרסום החומר.
גם חומר שאיננו מתפרסם, רצוי לשמרו בתיק מיוחד במערכת, שמאיתאים להזדמנות אחרת, או שהכותב יבקשנו בחזרה.

החומר הנאסף במערכת אינו מיועד רק לגיליון הקרוב. צריך לאגור במערכת מלאי של רשימות, שבהן מגיבים ילדים על ביקור בסרט, בתיאטרון, על קריאה בספר, על נושא לימודי בכיתה, או כותבים "חיבור חופשי" על נושאים שונים.
אין טעם בהדפסת חיבורים, גם אם הם טובים, במספר העולה על שניים בנושא אחד.
חשוב לשמור על סדרות אחרות של העיתונים, מסודרים לפי התאריכים. כריכת העיתון מעוררת פעילות ועניין.
בסידור תערוכה בבית-הספר מהווים העיתונים פינה נאה, הנותנת ביטוי לפעילות החברתית. לצורך זה כדאי לשמור על טיוטות של חיבורים,עם התיקונים, על מחברות הדו"חות מישיבות-המערכת ועל פנקסי הרשימות של עורכי המדורים.

תגיות: , , ,

עורך עיצוב העיתון

30/07/2009 – 23:10 | מאת עינת

עריכה גראפית פירושה: מתן צורה חיצונית נאה לחומר המתפרסם.
דבר זה נעשה לשם שתי מטרות:

משיכת הקורא אל הכתוב.
הקלת הקריאה וההבנה באמצעות סממני-עזר שונים.
מלאכת העריכה הגראפית דורשת ידע ושליטה בכל תוכנות העיצוב הקיימות כיום במחשב. הוא שיקבע כיצד יראה העיתון. למשל: עריכת עמוד השער, העתקת והדבקת הכתוב במחשב, כיצד יופיע הטקסט, העימוד – מיקום בשטח הגיליון, ציור העיטורים והכותרות, וכן בחירת התמונות גודלן ומיקומן בעמוד והשימוש בצבעים.

העימוד ורוחב השורות
פירוק רוחב העמוד לכמה טורים צרים והתייחסות לכל אחד מטורים אלה כאל עמוד בפני עצמו! מספר הטורים נקבע בהתאם לרוחב העמוד, גודל האותיות בהן משתמשים ואופיו הכללי של העיתון. הניסיון הוכיח כי פיצול לשורות קצרות יותר מקל על הקריאה. נוכל לחלק את העמוד שלנו לשניים או שלושה טורים זה בצד זה.

גודל העיתון וממדיו
מטעמי נוחיות – הגודל הטוב ביותר הוא גיליון "פוליו". זהו גודל של דף רגיל למדפסת. אולם גודל זה אינו מן הנאים ביותר מבחינת היחס שבין רוחב העמוד לגובהו: מלבד השוליים, נשאר לגוף הטקסט רק מלבן של 28X16 ס"מ, שטח צר וארוך ביותר. הצעות לשיפור:
לעבור לנייר בגודל קווארטו, שממדיו הם כמעט 28X22 ס"מ.
להדפיס ולשכפל משני צדי הנייר

חלוקת הטורים אינה חייבת להיות אחידה
הטורים יכולים להיות צרים ורחבים בערבוביה.
כדי לסבר את העין
כדי לתת לעמוד צורה מגוונת יותר
כדי לאפשר ניצול יעיל של שטח העמוד.

כדאי להציץ בעיתון ממש, ולראות, מה נעשה שם במאמר כלשהו. http://maariv.co.il
בדרך כלל, יש כותרת המשתרעת על כמה טורים בהמשך אחד.
מתחתיה – כמה שורות רחבות {כרוחב הכותרת} מודפסות באותיות גדולות למדי, ורק לאחר מכן מתחילה החלוקה לטורים הצרים. דבר זה מראה לקורא בטביעת עין אחת. מה שייך למה: הכותרת משמשת מעין "סוגריים"
לטקסט. אצלנו לא נוכל להעתיק שיטה זאת במלואה, מכיוון שלרשותנו עומדים בסה"כ 2 או 3 טורים. אך את העיקרון נוכל לשאול,
ובכך נגוון את העמוד ונעשה אותו מעניין יותר.
גיוון נוסף נוכל לקבל, אם נדפיס חלק מן הכתוב באותיות רגילות וחלק אחר באותיות גדולות {בתנאי שהחלק השני יהיה קטן למדי, מכיוון שהאותיות הגדולות צפופות מאוד}. כמו כן נוכל להדפיס אותיות מסוג גופן שונה. העיקר הוא: הימנעות משגרה!

עמוד השער
נוהגים לייחד לעמוד-השער צבע שונה מלייתר עמודי העיתון.עמוד-השער נושא את שם העיתון ואת סמל בית-הספר. אלו דברים קבועים, בעלי צורה אחידה ואינם משתנים מגיליון לגיליון. הקוראים מתרגלים לצורה הקבועה, ההופכת למסורת. על-יד שם העיתון והסמל יש להוסיף את שם בית-הספר, התאריך ואת מספר הגיליון והכרך. הציור המעטר את השער מתחלף לפי העניין המיוחד שהעיתון מוקדש לו, או המאפיין את החג הסמוך להוצאת  העיתון, העונה וכדומה. אין לגדוש את עמוד-השער. חשוב להשאיר שטחים ריקים ו"לבנות" את העמוד בצורה כזו, שיהיה נעים לעין ושיעורר רצון לפתוח את העמודים הבאים אחריו

תגיות:

האחראים למדורים של העיתון

30/07/2009 – 23:08 | מאת עינת

בעיתון מדורים קבועים ומתחלפים. לכל מדור ומדור נבחר אחראי, המתעניינים במיוחד בתוכנו. האחראי למדור הספורט, לדוגמא, נמצא בקשר עם ועדת-הספורט, גם אם איננו חבר בה, הוא כותב בעיתון על הפעולות הספורטיביות המבוצעות בבית-הספר, על תוצאות התחרויות הבין-כיתתיות, התחרויות עם בתי-ספר אחרים, הוא כותב רשימות, המתארות תחרויות כאלה, או אוסף חומר על כך מילדים אחרים, מספר במדורו על חדשות חשובות מעולם הספורט
בארץ ובעולם, על אולימפיאדות וכדומה.
האחראי למדור "מן הנעשה בבית-הספר" משתדל, שמדורו ישקף את מכלול החיים בבית-הספר, מבקר בכיתות ומספר כיצד הן מקושטות, ומקבל את מלא האינפורמאציה ממועצת התלמידים על פעולות החברה.
אין זאת אומרת שהוא הכותב את כל המדור, אולם הוא האחראי לכך, שהכל ימצא את ביטויו בעיתון. מספר האחראים הם כמספר הוא כמספר המדורים. בעיתונים רבים מפרסמים מי הם האחראים לכל מדור. פרסום השם מעורר אחריות במילוי התפקיד, וכן יודעים הילדים אל מי לפנות ובמי להיוועץ. האחראים למדורים מודרכים בעבודתם על-ידי המורה המדריך.

מדורים שונים בעיתון
כל מה שכתוב בעיתון מחולק לפי עניינים שונים. מערכת העיתון מסדרת את הדברים השונים לקבוצות.
לכל קבוצה נושא עיקרי משותף.
לכל נושא כזה יש מקום מיוחד בעיתון, והוא נקרא "מדור".
כותרת המדור מצביעה על העניינים המובאים בו.
המדור הראשון הוא בדרך – כלל דבר המערכת.
דוגמאות למדורים נוספים: מדור לנושאי כלכלה, מדור לספורט, מדור על החיים החברתיים, מדור לחיפוש עבודה, מדור לאופנה, מדור לבית ולמשפחה, מדור לחידושים במדע, מדור למכתבי קוראים, המדור לנושאים לימודיים, המדור על הספרייה, על הספרים, על תיאטרון וקולנוע, בארץ ובעולם,
מדור השעשועים, מודעות ועוד ועוד.
יש כאן מספר דוגמאות למדורים נפוצים במרבית העיתונים. אך מובן שיש מקום להוסיף עליהם, לפי ראות עיני המערכת בכל מקום, או לוותר על מדור זה או אחר שאינו מתאים.

בארץ ובעולם
העיתון משמש מטבעו גם אשנב אל העולם החיצוני: אל הסביבה הקרובה מחוץ לביה"ס, אל היישוב בו מצוי ביה"ס ולעולם הרחב. אין לפרסם במדור זה ידיעות, אלא תגובות הילדים למאורעות, שרישומם ניכר בחייהם. התעניינות מיוחדת מגלים הילדים בנושאים מדעיים וטכניים:
שילוח טילים וטיסות לחלל, תגליות וממצאים ארכיאולוגיים וגיאוגרפיים וכד'. רצוי להביא הסברים מדעיים קלים על נושאים אלה, המתאימים לתפיסת הילדים. במדור זה יפורסמו רשימות על מפעלים מיוחדים, מבצעים הקשורים בתאריכים ואירועים הנוגעים במיוחד לילדים, כגון בטיחות בדרכים, יום האם וכד'. בהזדמנות זאת רצוי לפרסם ראיון שערכו חברי המערכת עם מוסד מוסמך האחראי למבצע, משאל על נושא הקשור באירוע חשוב וכדומה. אין להרבות בנושאים אקטואליים בעיתון אחד, אלה צריכים להיות מפוזרים על פני גיליונות שונים במשך השנה.

המדור לנושאים לימודיים
פה מבטא התלמיד את חוויותיו בתחום מקצועות הלימוד: ניסיונות ספרותיים של ילדים, בעקבות פרק בתנ"ך, סיפור או שיר בעקבות שעור בספרות, התרשמות מדמות או ממאורע היסטורי ועוד. חשוב ללמד ולעודד את הילדים לכתיבה אישית בהדגשת הגורם האינדיווידואלי של ההתרשמות. מעניינים אותם חיבורים, המהווים יישום מן הנושא הנלמד לתחום חוויותיהם האישיות של הילדים.
במדור זה אפשר לכתוב על ביקור במוזיאונים או בתערוכות וכו'. כאן ניתן לפרסם פרטים על מורים פרטיים או כדומה.
חשובים ומעניינים הם החיבורים ה"חופשיים", שנושאיהם לקוחים מתחום חוויותיהם של הילדים, כגון רשימות המתארות אירועים, שהילדים התרשמו מהם: "אורי שבר את היד", "המעודדים בכדורגל", "סיפור פח-האשפה" וכו'.
החיבורים האהובים הם אלו המבטאים רגשות וחוויות כשהכותב עצמו גיבור הסיפור: "נענשתי על…" "תעיתי בדרכי אל…" "לא צדקתי" וכיו"ב.

המדור על החיים החברתיים
שם המדור צריך לבטא את תוכנו. (קישור לדוגמא מהאינטרנט).
מדור זה משקף את כל שטחי הפעילות החברתיים בבית הספר. יש להביא בו את סיכומי הפעולות של הוועדות והפרוייקטים החברתיים השונים. יש לכתוב מידע, אך חשוב ביותר לכתוב את החוויות האישיות שנטל בה חלק – הכותב.
במדור זה יש לעודד תגובות של ילדים, שבהן הם מעריכים פעולות שעלו יפה או מותחים ביקורת על ליקויים ומביאים הצעות לשיפורים.

המדור על הספרייה, על ספרים, על תיאטרון וקולנוע
שני חלקים במדור זה, האחד – מוקדש לספריית בית-הספר:בו מפרסמים האחראים לספרייה את סדרי חלוקת הספרים, את הכיתות שבהן נקרא מספר הספרים הגדול ביותר וכד'.במדור זה כדאי לפרסם פעם-בפעם רשימת ספרים חדשים שנרכשו על-ידי הספרייה והתאמתם לפי הכיתות, בתוספת נושאיהם. החלק השני של המדור מוקדש לרשימות הערכה על ספרים.כדאי להביא במדור זה סיכומי שיחות, שנערכו בכיתות על הקריאה העצמית. עיקוב אחרי קריאתם של הילדים בעיתון הראה, כי זהו אחד המדורים הנקראים ביותר והוא משפיע על שאילת הספרים. מדור הספרים בעיתון עשוי לתרום להגברת הקריאה. התלהבותם של הילדים מן הספרים וההזדהות שלהם עם הספר, הבאים לידי ביטוי בחיבוריהם, משפיעים ומדביקים את חבריהם. המלצתם של הילדים על ספר אהוב עליהם, השפעתה גדולה ביותר. בפינת הספר בעיתון יש מקום לפרסם רשימה על משפט ספרותי, שנערך באחת הכיתות. האחראי למדור, או ילדים אחרים, מעלים ברשימה כזו בעיות מהוויכוח במשפט ועמדתם שלהם בעניין הנידון. יש מקום לפרסום קטע מתוך ספר חשוב, לשם עידוד קריאתו. במדור זה מופיעים חיבורים על סרטים לצפייה ישירה והצגות, המדור יכול להיקרא: "בעולם הספר, הקולנוע, והתיאטרון" וכו'.

מדור השעשועים
זהו המדור הנקרא ביותר על ידי הילדים. רבים מן הילדים מתחילים את קריאת העיתון בקריאת בדיחות ובתשבצים. המדור הזה ראוי שיהיה מקורי, והסיפורים או משחקים ברשת המבדחים יהיו לקוחים מתוך הווי החיים בבית-הספר ומתחום היחסים האנושיים שבו. יש להיזהר מחכמות טפלות, חסרות טעם, ובעיקר מדברים העלולים לפגוע במורה או בתלמיד. אין כל טעם להעתיק בדיחות מתוך עיתונים אחרים, שהילדים נפגשו בהם. התשבצים, החידות והמבוכים למיניהם, גם הם אינם צריכים להיות מועתקים ממקורות אחרים, אלא כתובים בידי הילדים עצמם. על-ידי הדרכה יכולים הילדים להגיע להרכבת תשבץ בעל צורה סימטרית נאה. שמות פותרי התשבצים והחידות מתפרסמים בכל גיליון. בגיליון של סוף השנה מפרסמים את שמות הילדים, שהצליחו לפתור את המספר הגדול ביותר של התשבצים והחידונים וזכו בפרס שהוכרז עליו. הפרס יכול להיות ספר-קריאה, אלבום תמונות וכדומה.קורצ'אק מציע, בחוברת של העיתון, גלוית מזכירת עם ציור אמנותי ועל גבה כתובת המעידה, כי היא ניתנה מטעם מערכת-העיתון על ההצלחה בפתרון התשבץ, בהשתתפות במשאל וכו'. כדי ליצור גורם של הפתעה, כדאי להעתיק את המדור מן העמוד ולשימו בין מדורים אחרים,ואף להעביר חלקים ממנו בין רשימות אחרות.

משאלים ותחרויות
בשמירה על קביעות מדורי העיתון וצורת ההדפסה, יש חשש שהעיתון ייעשה שגרתי ויפסיד מכוח משיכתו. משום כך עלינו להשתדל למצוא צורות גיוון ולחשוב על "המצאות" והפתעות, כדי להגביר את הסקרנות והציפייה לגיליון חדש: "מה יהיה הפעם חדש בעיתון"?
מדורים חשובים מבחינה זו הם המשאלים והתחרויות. הם גם גורמים להשתתפות פעילה של ילדים רבים נשואי המשאלים יהיו מעניינים ומושכים ומוגשים בכל גיליון בצורה שונה:
המערכת מפרסמת שאלות שיש לענות עליהן, ובגיליון הבא מובאות התשובות המעניינות, בציון שם הילד העונה. בפעם אחרת מפרסמת המערכת רק את הנושא, והתשובות ניתנות בגיליון הבא. פרסום אתרים של משחקים ברשת היא אחת הדרכים להביא כמה שיותר ילדים לעיתון.

דוגמאות למשאלים
1. המאורע החשוב ביותר שהתרחש בארץ בעשר השנים האחרונות.
2. המקרה המעניין ביותר, שאירע לי בתקופת לימודי בבית-הספר.
3. התגלית החשובה ביותר בתולדות האדם – הסבר נימוקיך.
4. עשר הדמויות הגדולות ביותר בתולדות עמנו – לנמק.
5. סופר-הילדים האהוב עלי ביותר.
6. כיצד אני מתאר לעצמי בית-ספר אידיאלי.
7. בחירות חשאיות לוועדות הכיתה – בעד או נגד – לנמק.
8. תלבושת אחידה בבית-הספר – בעד או נגד – לנמק.
9. איזה ממדורי העיתון הוא המעניין ביותר, ומדוע?
10. הצטרפות לתנועת הנוער – בעד ונגד.

קורצ'אק מציע משאלים התלויים בטעם אישי ובגישה אינדיוודואלית לעניינים הקרובים לליבם של הילדים כגון: חמשת השמות היפים ביותר של בנים ובנות, מה הדבר המרגיז אותי ביותר, מה הייתי עושה אילו זכיתי בלוטו/טוטו? בצד המשאל או בסופו, יכולה המערכת להכריז על תחרות על כתיבת שיר או סיפור על נושא מסוים, חידון, שאת התשובות לו יש לחפש במקורות שונים, קאריקטורה קולעת ביותר על נושא מחיי בית-הספר, הציור הטוב ביותר למדור ממדורי העיתון.
בחוברת על העיתון מביא קורצ'אק את הסיפור המבדח הבא: עיתון אחד בצרפת העמיד בחלון-הראווה של המערכת בקבוק מלא באפונה: מי שיצליח למנות ולמצוא את מספר האפונים בבקבוק, הוא יזכה בפרס. את הבקבוק מילאו אפונה וסתמוהו בפקק ובלכה בנוכחות הקהל, וביום המיועד נפתח הבקבוק, והאפונה נמנתה בנוכחות הקהל. מצאו את המספר הנכון – כך אומרים – שניים מקוראי העיתון: עגלון וציר בית הנבחרים. הסיפור מובא כדוגמא למשאלים ולתחרויות משעשעים, המושכים את קהל הקוראים.

תגיות:

מערכת העיתון

30/07/2009 – 23:05 | מאת עינת

הדברים המתפרסמים בעיתון נכתבים ע"י העיתונאים. קבוצה של עיתונאים, העובדים באותו עיתון, נקראת "מערכת העיתון". המערכת היא המחליטה מה מכל החומר הרב שנאסף יפורסם בעיתון ומה אין אפשרות לפרסם.

את חלוקת התפקידים בין חברי המערכת אפשר להתאים לתנאי המקום ולצרכיו.בראש המערכת עומד עורך. הוא נקרא "עורך העיתון" או "העורך הראשי". ואחריו

העורך הראשי
הוא למעשה האחראי להופעת העיתון והוא כמו מנהל פרויקטים שצריך לדאוג לכל דבר.

עליו להכין את דבר-המערכת בכל גיליון, בין אם הוא הכותב אותו ובין אם כותבו מישהו אחר: חבר המערכת, מנהל בית-הספר או מורה.
עליו להמריץ את חברי המערכת, ולעקוב אחר עבודתם.
הוא זה שמכתיב את הטון ויש לו קביעה על הסגנון, המבנה ועריכת כל חלקי התוכן והגשתם לקורא.
עליו להיות בקשר מתמיד עם המורה, המדריך את המערכת. הוא המקיים את ההתכתבות עם הגורמים השונים מן החוץ, כמו משרד החינוך והתרבות, בית-הספר הקרוב, המועצה המקומית וכו'.
סגן העורך
יד ימינו של העורך וממלא מקומו בכל עת ובכל מצב נתון. עבודת העריכה
מתחלקת בינו ובין העורך על פי הסדר אישי ביניהם.

דבר המערכת
מה כותבים ב"דבר המערכת" ?
עורך העיתון מספר לאילו נושאים הוקדש העיתון, באילו קשיים עלה בידי המערכת לאסוף את החומר, וכן פנייה לקוראים לשלוח חומר לעיתון הבא.
ב"דבר המערכת" יש לטפל בכל גיליון בעניין מיוחד מחיי הסביבה או בית – הספר, כמו מפעל, או משימה שבוצעה על-ידי החברה – טיול משותף, מסיבה משותפת, מאורע אקטואלי מחיי הארץ, שיש בו עניין גם לילדי ביה"ס, השתתפות בית-הספר במפעל החורג ממסגרת חיי המוסד ועוד.
מדור זה יכול להיות מוקדש גם להסברה בענייני נוהג והקניית הרגלים, ההתנהגות בזמן האכילה בהפסקת אוכל, ניקיון החצר וכו'.
לשם גיוון רצוי ש"דבר המערכת" ייכתב לפעמים על-ידי אחד ממורי בית הספר או המנהל.

סגן העורך
יד ימינו של העורך וממלא מקומו בכל עת ובכל מצב נתון. עבודת העריכה
מתחלקת בינו ובין העורך על פי הסדר אישי ביניהם.

רכז המערכת
רכז המערכת רושם את הפרוטוקולים, כותב את סדר-היום, את המהלך הדיון ואת ההחלטות.
בהודעה על הישיבה הקרובה הוא מפרסם את סדר-היום ושומר על קשר מתמיד עם כל השותפים להוצאת העיתון.
לפי ספר-הפרוטוקולים מסודר,אפשר לבדוק בכל ישיבה, אם בוצעו ההחלטות.
הוא מרכז אצלו את כל החומר המגיע למערכת העיתון.תשובות ותגובות מקוראים לחידונים, מכתבי תגובה המיועדים לפרסום. טיפול במסמכים, דואר וניירת המערכת.

איסוף המידע
איסוף המידע, המגיע לעיתון גם דרך תיבת המכתבים, ממקורות שונים כמו:
כתבי העיתון – צוות הכתבים של העיתון.
סוכנויות הידיעות – ארגוני תקשורת האוספים מידע ומפיצים אותו לאמצעי תקשורת שונים.
מידע מאמצעי תקשורת אחרים – צפייה והאזנה לטלוויזיה ולרדיו וקריאת עיתונים -
המשמש בסיס לעבודה של כתבי העיתון.
מידע מגופים מאורגנים – גופים וארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים.
מידע מן הציבור – אזרחים שיש בידיהם מידע והם מוסרים אותו.

תיבת – המכתבים של המערכת
נוסף על כתיבת החומר במחשב ושמירתו בתיקיה המתאימה, כדאי להתקין תיבת-מכתבים
גדולה. יש לקבוע את
התיבה במקום מרכזי ובולט. המפתח נמצא אצל הרכז, והוא מוציא את החומר לידי
האחראים למדורים או לישיבות- המערכת. מן הניסיון ידוע, כי תלמידים מן הכיתות
הנמוכות נהנים ביותר להעביר בדרך זו את יצירותיהם למערכת, מדור יפה בעיתון
יכול להיות המדור שכותרתו היא "מתיבת המערכת" או "מכתבים למערכת".

המשכתב
חבר מערכת בעל בקיאות רבה בכתיב ולשון, שסגנון כתיבתו רהוט. תפקידו לעבור על כל החומרים המיועדים לפרסום,
לתקן שגיאות כתיב (גם לאחר בדיקת האיות בתוכנת ה-WORD),
להעיר הערות לעורך וסגנו ולתקן כל בעיה תחבירית ולשונית.

תגיות:

תהליך הפקת העיתון

30/07/2009 – 22:59 | מאת עינת

שלב ראשון, שלב איסוף המידע הדרוש לידיעות, לכתבות, למאמרים וכן למודעות.

שלב שני, שלב העיבוד, בו כל אחד מחברי המערכת ממלא את התפקיד המוטל עליו.

המערכת עורכת את החומר שנאסף, משלבת בהן גרפיקה ומתקינה אותם לדפוס.

שלב שלישי, שלב ההדפסה, המחייב מיומנות, ובמיוחד כאשר העיתון מודפס בצבע.

שלב רביעי, שלב ההפצה, בו העיתונים צריכים להגיע לכל הקוראים.

תגיות: , , , , ,

שמות עיתונים

30/07/2009 – 22:56 | מאת עינת

יש משמעות לכל שם של עיתון, כי שם העיתון בא להביע את מהותו ותפקידו.
לפניכם שמות של חלק מהעיתונים הכתובים והממוחשבים בארץ:

פשוש – עיתון לילדים שעוסק בענייני טבע.
אצבעוני- עיתון המיועד לילדים,בעיתון סיפורים, חידונים ושעשועונים.
משהו – עיתון המיועד לצעירים.
ראש 1- עיתון המיועד לנוער העוסק בין השאר גם בלימודים, אהבה, חברה, בילויים לאשה- עיתון המיועד לחברת הנשים.
במחנה- עיתון העוסק בענייני צבא. מיועד בעיקר לאנשי צבא קבע וחיילים.
במעלה-  עיתון של הנוער העובד והלומד, מיועד לחברי התנועה.
נעמת – עיתון המיועד עבור נשים בעבודה ובחברה.
טורבו – העיתון עוסק ברכבים, ומצורף אליו מחירון אופנועים ומכוניות.
כולנו – עיתון לצעירים העוסק בנושאים הקרובים אליהם.

תגיות: ,

Powered by WordPress